כשאני מצהיר בפני חברים חובבי יין, שפורט הוא מהיינות הגדולים בעולם, לרוב אני מקבל הרמת גבה כתגובה. אז בואו נגש לעובדות: ברשימת היינות הטובים בעולם מתברגים מספר פורטים. חלק מאותם חובבי יין לא יתנו לי לבלבל אותם עם העובדות, הם ימשכו בכתפיים ויגידו: עד שהתרגלנו ליינות יבשים, אתה רוצה להחזיר אותנו ליינות קידוש? ואני אגיד: רק תנסו ותתאהבו.

"יין קינוח? לא, זה לא מתאים לי, אני מעדיף יבשים". זו היתה התגובה השגרתית שקבלתי מצד חברים, כשספרתי להם על חוויותי מטיול יין ואוכל באלזאס. דרך ארוכה עברנו בישראל, מיינות הקידוש המתוקים (ולרבים מאתנו – "יינות הפטישים" הצבאיים) ועד ליינות היבשים. כיום רובנו נעדיף יינות יבשים, ועדיף אדום. ובכן, אני עומד כעת לבצע את הבלתי אפשרי כמעט – לנסות להקסים אתכם

הבת הגדולה שלי חזרה זה עתה מהצבא, היא מציצה מאחורי גבי על בכתבה עליה אני עובד במחשב, מחבקת אותי ושואלת: "אתה לא תשכח לכתוב על ההייטסוויין, יין הקינוח החביב עלי?" מה קסמם של יינות הקינוח הלבנים? "הם קלילים ומתוקים כמו סוכריה" אומרת אביגייל, הסומלייה של מסעדת רפאל. "הם פרחוניים ומקסימים" אומרת אשתי. "הם מורכבים ומרתקים" אם תשאלו אותי….

כאשר פנה אלי אייבן סאדי מיקבי סיידי, שבדרום אפריקה כדי להתייעץ עימי לגבי שם עברי חדש ליקב שלו, נשמטה לי כמעט הלסת. מה לדרום אפריקאי נוצרי ולעברית? אייבן הינו בחור עם תפיסת חיים מעניינת. לטענתו, האלוהים הוא זה שנתן לנו את הקרקע, ולכן מופרכת בעיניו טענת הבעלות שיש לרבים מאיתנו על קרקע. זו הסיבה שברצונו לשנות את שם היקב

גראפה היא לא משקה שקל לשתות. היא לא מנסה להתחנף או להתחבב על השותה, אלא מפגינה נוכחות. סיפורו של אדם אחד, אוהב ישראל, שמייצר את הגראפה מהטובות בעולם....

ב Valpolicella עושים יין כבר מאות שנים. זהו אזור יפהפה, המשופע בגידולי גפנים וזיתים צפונית לעיר ורונה בחבל וונטו (לא רחוק מוונציה). שם גם עושים יין ענק- האמרונה. זהו יין מרוכז מאוד ועוצמתי. בלוקבאסטר אמיתי. חובבי סגנון זה של יינות, כמוני, יתקשו להחליף יין זה בכל יין אחר...