במקומות רבים בעולם שבהם ייצור גבינות מסורתיות, כמעט נכחד עם המעבר לייצור גבינות באופן מתועש, מושקעים תקציבים רבים כדי לעודד את שימור המסורת. לגבינה הצפתית בישראל היסטוריה מפוארת אולם ייצורה מצוי בדעיכה והיא עלולה להיכחד.

"שאטו איקם טעמת כבר?" הוא שאל. "עדיין לא" הודיתי. "תקשיב טוב" הוא אמר "יש יינות סוטרן מעולים, אבל איקם הוא ליגה מעל". בו ברגע החלטתי שמחר, עם בואה של אשתי, אזמין אותה לכוס של איקם, מה רבה היתה האכזבה כאשר....

בשעת לילה מאוחרת חיפשתי איזה ממתק שישיב את ליבי. הבית היה חשוך ואור המקרר נפל על בקבוק יין לא מוכר. העושר המדהים של היין כמעט הפיל לי את הלסת. זה היה הרגע בו נפלתי בשבי יינות סוטרן.

לאחרונה עיינתי בתכנית טיול לדובאי לקבוצות מאורגנות. כמעט ופרצתי בצחוק. היה בתכנית כל מה שלדעתי פחות מעניין לראות. דובאי הוקמה יש מאין באמצעות כסף, היא צועקת עושר, מודרניות, כיף ובילויים. אז מדוע שלא נצטרף לחגיגה?

אין ספק שיין טוב בא עם מחיר, אבל 40,000 דולר לבקבוק של טוקאי אסנסיה, נשמע מעט מוגזם. עם זאת, יינן היקב, טוען שהיקב אינו מרוויח ממכירת היין, כיוון שלייצור כפית אחת אחד שלו נדרש קילו ענבים....

הוא ביקש שניפגש איתו בתחנת הדלק ומשם הוא יקח אותנו לטעימה. מי לעזאזל מזמין מבקרי יין לפגישה בתחנת דלק, במקום ביקב? הרפתקה בטוקאי שבהונגריה. כך זה התחיל....

כולנו כבר התרגלנו שכל הקניות מגיעות לנו עד הבית החל מכורסה ועד מעשנה. כולנו התרגלנו לכך שהאוכל מגיע מהמסעדה עד הבית והיין מגיע מהחנות לסלון. אבל כיצד מתנסים בחוויות אלכוהול חדשות מבלי לקנות בקבוק שלם? איך משחזרים את טעימות האלכוהול

היינו אז צעירים ויפים מאוהבים אחד בשניה וגם בטעמים של צרפת. נודדים מיקב ליקב באזור סנט אמיליון שבבורדו, מבוסמים ומצחקקים. כששבנו ארצה, שאלתי את עצמי, האם היתה זו האווירה והקסם באוויר שגרמו ליין להיות נפלא כל כך? לאחר

כשביקרתי לאחרונה בשיקאגו, חבר מקומי, יהודי אמריקאי, הזמין אותי לטעימת יינות כשרים, כדי לסייע בבחירת היין שיעלה על שולחן החג. מה שהתרחש באותה טעימה הפיל לי את הלסת, תרתי משמע.

כמה תהיו מוכנים לשלם בעבור שעתיים וחצי במחיצת כמה יינות טובים? אנחש שרובכם לא תהיו מוכנים לנקז מארנקכם סכום מופרך של קרוב ל-400 דולר בעבור תענוג כזה. אבל מה אם אתם חובבי יין מושבעים, יש לכם יום הולדת בימים הקרובים

מהו המאכל הכי נפוץ בעולם? אולי כופתאות. כל תרבות והכופתאות שלה: רביולי, קרפלך, חינקלי, מאנטי, דושפרה ועוד ועוד. אבל מהן כופתאות הבשר הטעימות בעולם? כמו בשאלה היכן מגישים את החומוס הטעים בתל אביב, כל חובב אוכל ישבע באמו על הכופתאות

התנ"ך לא מגלה לנו הרבה אלו גבינות אכלו אבותנו. יצאנו לחקור ולגלות את הסוד..

כשתכננתי את הטיול לסיציליה, ידעתי שמיוצרים באי יינות מעולים, אבל לא ידעתי שמיוצרים בו יינות קינוח. על אחת כמה וכמה לא העליתי בדעתי שעושים בו כמה מיינות הקינוח הלבנים הטובים בעולם. ובכן, אני אומר להגנתי: תטעמו ותחליטו בעצמכם. אני התאהבתי.