כל הפוסטים ביין

לאימי היה בקבוק יין מדירה לבישול מתחת לכיור במטבח, שהיתה מוסיפה ממנו לתבשילים. אני זוכר שכילד ניסיתי פעם לטעום ממנו וטעמו היה דלוח ומגעיל. מה גדולה היתה פליאתי בעת הטעימה לראשונה של יין מדירה איכותי.

כאשר מגיעים לראשונה לאי סנטוריני, קשה שלא לפלוט וואוו ארוך. שקיעות סגולות, ים כחול מאופק עד אופק, כל אחד יכול למצוא בו את אשר הוא אוהב ולכן, האם זה פלא שמצאתי בו את היין אשר אהבתי?

"שאטו איקם טעמת כבר?" הוא שאל. "עדיין לא" הודיתי. "תקשיב טוב" הוא אמר "יש יינות סוטרן מעולים, אבל איקם הוא ליגה מעל". בו ברגע החלטתי שמחר, עם בואה של אשתי, אזמין אותה לכוס של איקם, מה רבה היתה האכזבה כאשר....

בשעת לילה מאוחרת חיפשתי איזה ממתק שישיב את ליבי. הבית היה חשוך ואור המקרר נפל על בקבוק יין לא מוכר. העושר המדהים של היין כמעט הפיל לי את הלסת. זה היה הרגע בו נפלתי בשבי יינות סוטרן.

אין ספק שיין טוב בא עם מחיר, אבל 40,000 דולר לבקבוק של טוקאי אסנסיה, נשמע מעט מוגזם. עם זאת, יינן היקב, טוען שהיקב אינו מרוויח ממכירת היין, כיוון שלייצור כפית אחת אחד שלו נדרש קילו ענבים....

הוא ביקש שניפגש איתו בתחנת הדלק ומשם הוא יקח אותנו לטעימה. מי לעזאזל מזמין מבקרי יין לפגישה בתחנת דלק, במקום ביקב? הרפתקה בטוקאי שבהונגריה. כך זה התחיל....

כולנו כבר התרגלנו שכל הקניות מגיעות לנו עד הבית החל מכורסה ועד מעשנה. כולנו התרגלנו לכך שהאוכל מגיע מהמסעדה עד הבית והיין מגיע מהחנות לסלון. אבל כיצד מתנסים בחוויות אלכוהול חדשות מבלי לקנות בקבוק שלם? איך משחזרים את טעימות האלכוהול באמצעות הדרכת מומחה?

היינו אז צעירים ויפים מאוהבים אחד בשניה וגם בטעמים של צרפת. נודדים מיקב ליקב באזור סנט אמיליון שבבורדו, מבוסמים ומצחקקים. כששבנו ארצה, שאלתי את עצמי, האם היתה זו האווירה והקסם באוויר שגרמו ליין להיות נפלא כל כך? לאחר שנים, חזרתי לסנט אמיליון כדי לפתור את התעלומה.