במהלך שבוע של חופשה באילת אכלתי במספר לא קטן של מסעדות. כולן נבחרו לאחר עיון בביקורות, ואיכותן לא הכזיבה. יחד עם זאת, הן נפלו ברמתן בדרך כלל מאיכותה של מסעדה תל אביבית טובה. מסעדה אחת יצאה דופן, והיא "ברזיל הקטנה". באופן מוזר, שמה לא נזכר בדירוגי מסעדות ומאמרים על מסעדות אילת. גיליתי אותה בהמלצות גולשים אילתים, והחלטתי להמר. האם הדבר נובע מהחיפוש הסיזיפי שלי אחר הסטייק הכחול –לבן האיכותי, או געגועים לצ'ורסקרייות הברזילאיות? לאלוהי הסטייקים פתרונות. אגיע ישר ל"שורה התחתונה" ואומר שלדעתי זו המסעדה הברזילאית הטובה בארץ.
סטייק בברזיל הקטנה
המסעדה שפועלת כבר 12 שנים, הינה קטנה ואינטימית וממוקמת באחת משכונות המגורים של העיר, באזור הלא תיירותי. היא מעוצבת כבית ברזילאי ועם כניסתנו קבלה את פנינו מוזיקת ג'ז ברזילאית בצלילי הבוסה נובה. קיימים שני מסלולים מקבילים לארוחה במסעדה: צ'ורסקריה (השיפוד הרץ) אשר מתחיל מ 10 סוגי בשר ומגיע עד ל 15 סוגי בשר, בתוספת תשלום. לחלופין, ניתן לבחור ממגוון ממנות הקצביה והים. אנחנו בחרנו כמובן בצ'ורסקריה. בשיטת זו, כזכור, הפסאדור (מחלק הבשר) עובר מדי פעם עם שיפוד גדול, ממנו הסועד מקבל נתח. הבשרים המוגשים במסעדה הם פקאנייה, מאמיה, אנטריקוט, ראמפ סטייק, צוריסוס ביתיים, סטייק וסיו, לבבות בקר, פרגיות, אסאדו ועוד. הנתחים היו מצויינים, ולא נרשמה אף "נפילה אחת". נתחים שאהבנו, כגון הצ'וריסו והאנטרקוט חזרו לבקר על פי בקשתנו עוד פעמיים אצלנו בשולחן. כליווי מגיע לשולחן לחם ושום קלוי שהיו חמים וטריים, סלט ירוק ברוטב וינגרט וחרדל, סלסלת צ'יפסים דקים מאוד עם שום כתוש ופטרוזיליה, קערית אורז ופג'ואדה (תבשיל שעועית ובשר מסורתית). בניגוד לצ'ורסקריה מסורתית, אין בברזיל הקטנה שולחן בופה, וחבל. עלות הצ'ורסקריה היא 149 ש"ח לאדם.
יין הבית משתנה מעונה לעונה. בעת ביקורנו זה היה ויתקין קריניאן הנמכר ב-24 ₪ לכוס. בנוסף מוצע גם כוס יין מובחר ב-34 ש"ח. תפריט היין הינו מגוון וכולל מבחר של יינות ישראלים וזרים וכן חצאי בקבוקים. קצרין שרדונה לדוגמא נמכר ב-190 ₪, תמחור הגיוני והוגן. יינות קינוח המוצעים הם גוורצטרימנר כרם שעל או הייטסוויין של ירדן.
ברזיל הקטנה
רומן מקונח
איתי חיון הוא שף המסעדה ואלון אהרונוביץ מנהל המסעדה. אלון, שניהל את אחת מהמסעדות המלונאיות בעיר, הצטרף לצוות הניהולי לפני כחודשיים. בשיחה עימו הוא התגלה חובב יין רציני. לטענתו יש בידו אוסף של למעלה מ 10,000 בקבוקים מאזורים שונים בעולם: צרפת, איטליה, צ'ילה, ארגנטינה, אוסטרליה, ניו זילנד, ארה"ב וכמובן יינות ישראלים למכביר. נדהמתי ממספר הבקבוקים, וכרואה חשבון טוב, מייד חישבתי בפניו את מספר השנים הנדרש לשתיית כמות בלתי נתפסת זו. זה כמובן לא היה מעשה מתחשב ביותר... איתי הכיר את אהבת חייו בעת עבודה במסעדה. היא היתה לקוחה יפהפיה ואיתי לא יכול היה להסיר את עיניו ממנה. אולם טיבם של לקוחות לעזוב בסיום הארוחה, והחשש הגדול היה כי נעלמה לנצח מחייו. אולם היא הופיעה שנית, והפעם איתי לא התכוון לפספס את ההזדמנות. הוא הזמין את השולחן שלהם לקינוחים, ובחסות אדי האלכוהול והמתיקות בפה חילץ ממנה פגישה מייד לאחר סיום המשמרת שלו. מאז הכל היסטוריה.
באשר ליכולת קיבולת הבשר של הישראלים, מספר איתי סיפור מעניין. לאחרונה הגיעה למסעדה קבוצת בחורים צעירים למסיבת רווקים והזמינו את השיפוד הרץ. החבר'ה נראו רזים, והתחזית היתה שיסיימו לאחר כשעה וחצי עד שעתיים כשבבטנו של כל אחד נחים כמה מאות גרמים של בשר. אולם אחרי 3 וחצי שעות ארוחה, אחד הבחורים כילה 2.4 ק"ג בשר! קיבולת זו נרשמה כשיא בליסה של המסעדה.
דירוג גינוסר
