בעקבות הטעם הטוב, עם יוסי גינוסר
  • ראשי
  • קצת עלי
  • ביקורת מסעדות
  • אוכל טוב
  • יין
  • טיולי אוכל ויין
  • יצירת קשר
  • English
  • ראשי
  • קצת עלי
  • ביקורת מסעדות
  • אוכל טוב
  • יין
  • טיולי אוכל ויין
  • יצירת קשר
  • English
בעקבות הטעם הטוב, עם יוסי גינוסר
  • ראשי
  • קצת עלי
  • ביקורת מסעדות
  • אוכל טוב
  • יין
  • טיולי אוכל ויין
  • יצירת קשר
  • English
  • ראשי
  • קצת עלי
  • ביקורת מסעדות
  • אוכל טוב
  • יין
  • טיולי אוכל ויין
  • יצירת קשר
  • English
ראשי » טיולי אוכל ויין »

יין עוצמתי תחת השמיים הזכים של טוסקנה

טוסקנה

“טוסקנה היא הסיבה שאני מאמינה באהבה ממבט ראשון” פרנסס מייס – סופרת הספר Under the Tuscan Sun

מי מכם לא חולם בערגה על טיול בטוסקנה? בחבל ארץ זה, השוכן בין רומא לפירנצה, יש הכל: עושר תרבות, ארכיטקטורה, יופי, וגן עדן לחובבי יין ואוכל.

במחוז נופים דרמטיים ומשתנים בכל צבעי הירוק, גבעות עגולות שלראשן ערים עתיקות מוקפות חומות וכפרים קטנים וציוריים בין כרמים ועצי זית ועל כל אלה מנצחת תרבות ייצור יין ואוכל מהוללת, אשר קוסמת לכל נהנתן באשר הוא.

קיאנטי

"יוֹם יָבוֹא, ואַתָּה בְּזָוִית שֶׁל פֻּנְדָּק תֵּשֵׁב, סָב, עַל בַּקְבּוּק שֶׁל קִיאַנְטִי. וּתְחַיֵּךְ וְתִירַק חֲתִיכָה שֶׁל טַבָּק וְתֹאמַר – כֵּן, חֶבְרַיָּה, זָקַנְתִּי." נתן אלתרמן בשירו "נאום תשובה לרב חובלים איטלקי"

קיאנטי הוא שמו של אזור במחוז טוסקנה, שנתן את שמו לאחד מהיינות המפורסמים בעולם. האזור מחולק לשבעה תת אזורים של ייצור יין הקיאנטי, שהנחשב ביניהם הוא ה'קלאסיקו', המתהדר בסמל התרנגול השחור.

כמו רבים מהמוצרים החקלאיים באירופה, גם ליין הקיאנטי יש תו תקן שמגדיר כללים נוקשים לתהליך ייצורו, כדי להבטיח את איכותו. בשנת 1967 הוגדר תו תקן זה (DOC)  ליין הקיאנטי. הבעייה בתקן, שהוא הקל על ייצור יינות פשוטים. התקן אפשר ייצור יין זול, בכמויות גדולות ובאיכות נמוכה. כולנו מכירים את בקבוק הקיאנטי הכדורי עטוף הקש המפורסם, שכיכב במסעדות האיטלקיות הפשוטות שצצו ברחבי העולם. עם הזמן, שמו של המותג דעך והמכירות קטנו. היצרנים הבינו שעליהם לחתור לאיכות, אם ברצונם לכבוש מחדש מקום ליין על מדפי החנויות. המהפכה התחילה בשנת 1984 כאשר שודרגה נוסחת הקיאנטי קלאסיקו, שעתה זכה לדרגת  DOCG (דרגה גבוהה יותר של איזור יין רשמי). כמו כן נחקקו כללים נוקשים יותר לגבי גידול הכרמים בצורה שהבטיחה איכות גבוהה יותר של הענבים. נוסחת הפלא של כרמים צפופים, אך יבול נמוך אומצה בהתלהבות. התוצאה הובילה ליינות איכותיים יותר.

יין הקיאנטי מסוג "קלאסיקו" יכלול תמונה של תרנגול שחור (Gallo Nero) על הבקבוק. יין קיאנטי מיושן (30 חודשים במקום 4 – 7 חודשים) יכול להיקרא "ריזרבה". יין קיאנטי העומד בדרישות איכות מחמירות יותר קרוי "קיאנטי סופריורה". כדי להיכלל בקטגוריה "גראן סלציונה" על יין להתיישן כ-30 חודשים לפחות, שלושה מהם בבקבוק ולעבור טעימה שיפוטית עיוורת של ועדה מיוחדת.

יין קיאנטי ונבלים

בסרט "שתיקת הכבשים" התגאה הקניבל אנין הטעם חניבעל לקטר כי פעם אכל כבד אדם כשהוא מבושל בפול ולצדו קיאנטי, ונבל אחר, טוני סופרנו, נצפה לעתים קרובות כשהוא לוגם קיאנטי. בסרט "מרוסיה באהבה" מתחיל ג'יימס בונד לחשוד בנבל גראנט, כשזה מזמין קיאנטי אדום עם דגים, שגיאה שאנין טעם אמיתי לא היה עושה….

הסרט "שתיקת הכבשים" מהאתר ויקיפדיה

ברונלו די מונטלצ'ינו

“אי-אפשר לאבד את התשוקה לברונלו — והיא חוזרת עם כל כוס" הסופר סול בלו

באזור העיירה מונטלצ'ינו, שאף היא באזור טוסקנה, הממוקמת כמאה קילומטרים דרום מערבית מפירנצה, מיוצר יין טוסקני נוסף, שזכה לשם עולמי, ברונלו (Brunello) שפירוש שמו המילולי הוא 'קטן ושחור' יין אדום יבש. הברונלו די מונטלצ'ינו כהה יותר מהקיאנטי קלאסיקו, עמוק יותר בטעמיו הפירותיים ונועד להתיישנות ארוכת טווח.

שורשיו של הברונלו מתחילים רק לפני כ-150 שנה, באמצע המאה ה-19, כשיינן מקומי הרכיב גפן מזן סנג'ובזה ופיתח יין אגדי חדש- סנג’ובזה גרוסו. בתום מלחמת העולם השנייה, יצא שמו של ברונלו די מונטלצ'ינו כאחד מהיינות הנדירים ביותר באיטליה. היין יוצר על ידי יצרן אחד בלבד, ביונדי-סנטי. המחירים הגבוהים והיוקרה של יינות אלה האיצו ביצרנים אחרים לחקות את הצלחתו של ביונדי-סנטי. בשנות השישים פעלו כבר 11 יצרנים שעשו ברונלו וב-1968 זכה האזור בתו התקן של DOC. ב-1980, אזור היין מונטלצ'ינו היה הראשון באיטליה שזכה בתו התקן הרם DOCG. בפרוס המאה ה-21, פעלו כבר קרוב ל-200 יצרני ברונלו די מונטלצ'ינו.

זמן היישון התקני קובע שיינות הברונלו צריכים להתיישן בחביות עץ אלון במשך שנתיים ולאחר מכן לפחות ארבעה חודשים בבקבוק  לפני מכירתם. בפועל, רוב היצרנים מפרידים בין ברונלו רגיל לריזרבה. הברונלו הרגיל יוצא לשווקים 50 חודשים אחרי הבציר בעוד בקבוקי הריזרבה משווקים שנה אחר-כך.

ברונלו הפך לפופולרי במיוחד בארצות-הברית וקרוב לשליש מהבקבוקים של ברונלו די מונטלצ'ינו משווקים שם. יינות הברונלו די מונטלצ'ינו ידועים בשל יכולתם להתיישן היטב.

ברונלופולי

ב-2008, פורסם כי שלטונות איטליה חקרו טענות שלפיהן יצרני ברונלו מרכזיים מהלו את יינותיהם עם זני ענבים זרים ובכך הפרו את תקנות ה-DOCG הקובעות שיש להשתמש רק בענבי סנג'ובזה כדי לייצר ברונלו. היצרנים החשודים נחשדו בהוספת יין מענבים לא מאושרים (שומו שמיים- זנים כגון קברנה סוביניון ומרלו) על-מנת להפוך את יינותיהם למושכים יותר עבור השוק הבינלאומי. בתגובה, מנעה ממשלת ארצות-הברית את יבואם של יינות ברונלו שלא הוכח שהם נעשו מ-100% ענבי סנג'ובזה. השערוריה הביאה לטביעת המונח "ברונלופולי" (Brunellopoli) בידי עיתונאות היין האיטלקית. בדיקות מעבדה שנערכו  אחר-כך אישרו שהיינות המוחרמים היו למעשה ברונלו תקני פרט לכמות קטנה שלא היה ברור מה טיבה.

היין רוסו די מונטלצ'ינו נעשה מ-100% ענבי סנג'ובזה שגדלים באותו אזור בו גדל ברונלו די מונטלצ'ינו. אולם, הדרישות הן שהיין יתיישן רק שישה חודשים בחביות עץ אלון ויתיישן בסך-הכול שנה אחת לפני הפצתו. הדבר מאפשר ליצרני הברונלו להכין יין שמשווק מוקדם ויכול לשפר את תזרים המזומנים שלהם, בעוד יין הברונלו די מונטלצ'ינו שלהם מתיישן לזמן ארוך. בבצירים פחות אידאליים, חלק מהיצרנים מייעדים את כל הענבים שלהם להפקת רוסו די מונטלצ'ינו.

סופר טוסקן

“ססיקאיה שינתה את תולדות היין האיטלקי” WSG

הסופר טוסקן הראשון היה ססיקאיה. הגפנים התבססו על חוטרים שנלקחו מגפני שאטו לפיט בבורדו. פייר אנטינורי, שהתלהב מהתוצאה, שכנע את דודו שנטע את הגפנים בכרמו להפיק מהן יין. בציר 1968  שווק והפך לאגדה ואף זכה במקום הראשון בתחרות קברנה עולמית ב-1978. סאסיקאיה יוצר באזור החוף של טוסקנה, בולגרי, שלא היה קיים על מפת היין הטוסקנית עד כה. היין הורכב מבלנד של זני ענבים צרפתיים, בעיקר קברנה סוביניון שלא הוכר כלל ע"י הגוף המחוקק, ולכן זכה לדירוג של  Vino Da Tavola– דירוג נמוך ביותר ליין איטלקי. סאסיקאיה הופך לאחד היינות הנחשקים ביותר באיטליה, ואף מתחרה באיכותו ביינות בורדו הגדולים. יותר חשוב מכך – מחירו בשוק מאמיר ו’עוקף בסיבוב’ כמעט כל יין  טוסקני מיוחס אחר.

אמנם ססיקאייה היה הראשון בקרב הסופר טוסקנים, אולם הוא היה פרוייקט "בורדו סטייל". הראשון שזעזע את חוקי הקיאנטי והפך לסמל המרד של טוסקנה היה טינייטלו. בשנת 1970, הבינו ביקב אנטינורי כי עליהם לנקוט צעדים דרסטיים כדי לשפר את איכות הקיאנטי קלאסיקו. הם היו הראשונים שייצרו יין "בסגנון קיאנטי" שהתעלם מתקנות  DOCושיווק ב-1974 את ממסך הסנג'ובזה- קברנה סוביניון שנודע בשם טיניינלו (Tignanello) . יצרנים אחרים הלכו בעקבותיו. היינות היו מורכבים ומצוינים וזכו להכרה ולהצלחה בינלאומית כמעט בין לילה. השם שניתן להם היה ."Super Tuscan" במהרה החלו מחירי יינות הסופר טוסקן לעלות על מחיריהם של כמה מסוגי הקיאנטי הידועים ביותר. במקום לסמוך על פרסומו של אזור קיאנטי, יצרני יין סופר טוסקן ניסו ליצור יין מותגי שיהיה ידוע בזכות עצמו.

קטגורית היין ’סופר טוסקני’ נולדה בתוך התעוררות המודעות לאיכות יין אבסולוטית בתוך גבולות טוסקנה. לדור הצעיר של יצרני היין בטוסקנה היה רק מוטו אחד, לעשות יין טוב ולא חשוב אם הוא ייעשה מענבי סנג'ובזה או זנים בינלאומיים, אם יזכה לתו התקן DOC או לא. אם התקן המקומי לא מאפשר את הפקת היין האיכותי ביותר, אז נייצר אותו בכל זאת ונדרג אותו כיין שולחני.

הסופר טוסקנים הראשונים של דור המייסדים היו יינות בעלי אופי טוסקני מובהק. אם היינות של שנות ה-70 היו כאלה שניסו לשמר את הסנג’ובזה, זן הדגל של קיאנטי קלאסיקו, אז שנות ה-80 היו השנים של הזנים הבינלאומיים ובראשם מרלו. היתה לכך גם סיבה מקצועית גרידא- מומחים העריכו שרק 60-80% מהאדמות בהן נטוע סנג'ובזה אכן מתאימות לזן זה, בעוד שקברנה ומרלו מתאימים באדמות אלו הרבה יותר.

ההצלחה המסחרית של יינות הסופר טוסקן לא הותירה ליינות המסורתיים כל ברירה, היקבים באזור קיאנטי קלאסיקו הבינו שאם לא יגיע שיפור באיכות היין, אז פשוט לא יהיה לו קהל. הופעל לחץ של יצרני קיאנטי קלאסיקו על המחוקק לאפשר להם להשיב מלחמה ביינות הסופר טוסקן באמצעות שיפור באיכות היין. בתחילת שנות ה-90 המחוקק נשבר תחת הלחץ, חוקי ה- DOC וה- DOCG שונו והפכו לסובלניים יותר כלפי יצרנים בעלי זיקה לאיכות. הוקמה קטגוריה חדשה ליינות חתרניים בשם IGT שמטרתה להכיל יינות אזוריים שאינם נענים לחוקי ה- DOC. כמו כן הוקם DOC חדש ליינות בולגרי. לא רק ש DOC בולגרי התיר שימוש בקברנה סוביניון, מרלו ושאר זנים בורדולזיים, הוא אף חייב זאת! הרשויות קיוו שהגמשת הקטגוריות תחזיר את היצרנים הסוררים אל חיקם ואכן כך קרה. היקבים הטוסקניים למדו להפיק יינות IGT משלל זנים מקומיים ומודרניים הקלים לגידול, ובטכניקות מודרניות של עשיית יין להבטיח איכות וכמות סבירים. אפילו עלות הפקת היין היא זולה יותר מאשר הפקת היינות המסורתיים. היום אין כמעט יקב  טוסקני שמכבד את עצמו שלא מחזיק, לצד ה-DOC המסורתי, בארסנל יין IGT כזה או אחר בקטגורית מחיר נוח הפונה לצרכן היין המודרני שאינו מעוניין בסיפורי סבתא של אופי מקומי ומלחמות יצרנים. סאסיקאיה הוא יין DOC ואף יותר מכך, יש לו DOC נפרד משאר בולגרי, עקב הייחודיות שלו.  רבים מסמלי המהפכה האחרים חזרו לחיק ה DOCG- וכך נסגר לו מעגל: מה שהתחיל כאקט מרדני ואידיאליסטי והוביל לשינויים דרסטיים בתפיסת העולם של היינות הטוסקניים חזר למסגרת שהותאמה לצרכיו.

אבל יינות שהיו בחזית הייננות אתמול, הפכו לצפויים ביום שלמחרת. עם השנים, עוד ועוד ייננים החלו למכור יינות שנקראו "סופר טוסקן" כטקטיקת מכירות נבונה, מלווים בתוויות מפוארות ושמות מפוצצים (רצוי שיסתיימו ב"אייה"). העטיפה הפכה להיות חשובה יותר מאיכות היין. כמעט כל יצרן יין בטוסקנה החל ליצור ליין יינות סופר טוסקנים עבור השוק האמריקאי. המותג "סופר טוסקן" החל להשחק. קונים הפסיקו לרכוש יינות אלו כאשר מחירם האמיר מעל $100 לבקבוק וכאשר יותר ויותר יינות סופר טוסקן הפכו להיות גנרים וצפויים בטעמם. עם השנים חובבי יין החלו לחפש יותר זנים מקומיים ויינות מסורתיים. אפילו קיאנטי נמכר כיום טוב יותר מאשר סופר טוסקן. עם זאת, מותגים סופר טוסקניים ידועים בשנות בציר טובות שומרים על מחירם. מחירו של ססיקאיה הוא כ-$200 ומחירו מאמיר עם השנים.

במדינה בה המרדנות היא מקור לגאווה והצלחה של יחידים היתה תמיד חשובה ומוערכת יותר מאשר מוסכמה קבוצתית, פרדוקס הסופר טוסקן היה הגיוני בהחלט. אבל, כאשר מסכמים את התופעה, אולי התרומה הגדולה ביותר של יינות הסופר טוסקן היא בגירוי שיצרה התופעה לייננים המקומיים לשפר את טכניקות הייצור שלהם, על ידי ייצור קיאנטי, ברונלו ואחרים טובים יותר.

 

Capraia

Tenuta di Capria- Station Plaza Wine‏

"אנו מייצרים גם סופר טוסקן מפוארים, אבל הקיאנטי קלאסיקו הוא אבן הבוחן של היקב"

חדר החביות של יקב קפראייה

יקב Capraia  ממוקם בלב אזור הקיאנטי קלאסיקו. הכרמים של קפראיה נהנים ממיקום יוצא דופן בגובה של כ-300 מטר מעל פני הים, עם אדמת גיר וצפחה המעניקה ליינות אלגנטיות ומינרליות בולטת. יינות קפראייה נחשבים הסדרה המובילה ביקב Rocca di Castagnoli תחת פיקוח של משפחת Calì, המשלב בין מסורת חקלאית לאיכות מודרנית.

רולאנדו ברנצ'יני (Rolando Bernacchini) מנכ"ל היקב, מספר שלפני 23 שנים כשהתחיל לעבוד באזור קיאנטי קלאסיקו, האיכות של היינות היתה מגוונת, אם להתבטא בזהירות. לשמחתו, האזור עבר מאז מהפיכת איכות. היצרנים הכבדים וההיסטוריים של טוסקנה, כמו אנטינורי ופרסקובלדי משקיעים הרבה באזור קיאנטי קלאסיקו. אם בעבר ברונלו הוביל באיכות, כיום קיאנטי מדביקה את הפער ובמחיר היא תחרותית יותר. יינות קיאנטי קלאסיקו כבר עברו לדעתו בהיבט האיכות את היינות של וינו נובילה שבעבר מוצבו גבוה יותר. לטעמו, היין החשוב ביותר של היקב אינו סופר טוסקן או ריזרבה או גראן סלציונה, אלא הקיאנטי קלאסיקו. היינות האחרים של היקב אולי יקרים יותר, כי הכמויות שמיוצרות מהם קטנות יותר, אבל בטעם, הקיאנטי קלאסיקו מוביל. היקב יכול היה לנטוע מרלו, כפי שעשו יקבים אחרים ולייצר סופר טוסקן, אולם הטרואר מתאים הרבה יותר לסנג'ובזה. זה נשמע אולי שמרני, אבל היקב ממוקד באיכות וקיאנטי קלאסיקו מספק זאת ובגדול.

 
Rolando Bernacchini, general manager, Capria

Capraia Rosato 2024

יין רוזה רציני. עשיר בטעמי פרי, נפלא. תמורה מצויינת לכסף במחיר של 14 יורו. נתתי ציון של 91.

Capraia Chianti Classico 2023

יין מצויין. אמנם קיאנטי קלאסיקו בסיסי, אבל אולי הטוב ביותר בביקורנו. מתאפיין בניחוחות דובדבן, גוף בינוני- מלא, עוצמתי ובעל סיומת נאה. תמורה מעולה לכסף במחיר של 18 יורו. נתתי ציון של 92.

Capraia Chianti Classico Riserva 2021

ריחות דובדבן עמוקים. מורכבות מה. עוצמתי וממלא חייך. מגזין Wine Spectator המכובד (להלן (WS נתן ליין ציון של 93. אני נתתי 94.

Capraia Effe 55 Chianti Classico Gran Selezione 2020

ארומות עדינות של דובדבן, עור וחבית. עוצמה ואחיזה בפה. סיומת טובה. WS נתן ציון 93 וגם אני.

 

המשך- בחלק ב' של הכתבה

מוזמנים לשתף עם חבריכם
  • Facebook
  • Twitter
  • LinkedIn
  • Google
  • הדפסה
  • אימייל
« פוסט קודם
מחפש/ת משהו ספציפי?

לרשותכם אפשרות רישום וקבלת ניוזלטר ישירות לתיבת המייל האישית, לרישום מלאו את הטופס שלמטה:

עוד באתר
  • (ללא כותרת)
  • יינות האי הטרופי הנשכח
  • יין עז טעם מאי הגעש סנטוריני
  • הנשים היזמיות של צפון הודו
  • המרדף אחר הפיצה הטובה בעולם
יוסי גינוסר
אם אתם חובבי בישול, יין או מסעות קולינריים, בבלוג של יוסי גינוסר תמצאו ידיד. מסעדה מומלצת בתל אביב? יין קינוח מצויין? באלו מסעדות לבקר ברומא? כיצד בוחרים בסטייק טוב? תשובות לכל אלה ועוד, תמצאו כאן.
תחומים עיקריים
  • ביקורת מסעדות
  • טיולי אוכל ויין
  • אוכל טוב
  • יין
עודכן לאחרונה
  • (ללא כותרת)
  • יינות האי הטרופי הנשכח
  • יין עז טעם מאי הגעש סנטוריני
  • הנשים היזמיות של צפון הודו
  • המרדף אחר הפיצה הטובה בעולם
שפות
  • English
הוקם ע"י בית חרושת לוורדפרס
© כל הזכויות שמורות ליוסי גינוסר, בעקבות הטעם הטוב
גלילה לראש העמוד
loading ביטול
ההודעה לא נשלחה - יש לבדוק את כתובת האימייל שוב!
בדיקת אימייל נכשלה, יש לנסות שוב
מצטערים, האתר שלך אינו מאפשר שיתוף תוכן באמצעות האימייל
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס