אכלתי כבר בכמה מסעדות בשר בעולם. כל ארץ "בשרית" והמעלות שלה. למשל, אין כמו ה-steakhouse האמריקאי לעסיסיות ונימוחות. מנגד, אין כמו הפאריז'ה הארגנטינאית לאסאדו עוצמתי. אולם מי שמחפש מגוון בלתי נתפס של בשרים, רק הצ'ורסקרייה הברזילאית (רודיזיו) ניצבת בפסגה. עם כניסתך למסעדה לא תוכל לפספס את שולחן הבופה הענק, ממנו תוכל לקחת, ללא תשלום נוסף, סלטים טריים ומבושלים , קוויאר, סושי, מיני גבינות, סלמון מעושן, צדפות, פרושוטו, דברי מאפה, פשטידות ועוד ועוד. אנא תזהר לא להתמלא, העיקר עוד לפניך. עם התיישבותך ליד השולחן תקבל כרטיס. צידו האחד ירוק וצידו השני אדום. השתמש בו בתבונה, כיוון שבמידה ותשכח לרגע להופכו לאדום, תמצא על צלחתך הררי בשר.
מלצר בפעולה בצ'ורסקריה
כל דקותיים בערך, יעבור ליד שולחנך מלצר עם שיפוד ענק ויציע לחתוך לך נתח בשר: פיקניה (rumpsteak) החביב כל כך על הברזילאים, צלעות, ריבאיי, סינטה, אנטריקוט, שייטל, כבש, חזיר, עוף ונקניקיות. חייבים לציין שברודיזיו לא יתקמצנו עליך בנתחים טובים. תרצה להתמקד בפילה? תקבל צלחת מלאה ממנו. השירות הוא בדרך כלל מצויין. לעיתים תרגיש שיש לך כמעט מלצר אישי. נסה להפיל מזלג ובדוק תוך כמה שניות תמצא חדש על שולחנך. לקינוח יוצע לך מגוון של מנות אחרונות. אלו לא בהכרח גולת הכותרת של המסעדה והן מצטיינות בעיקר בכמות. כאשר תתגלגל החוצה מהמסעדה, סביר שיציעו לך להחזיר אותך למלון (כפי שגם אספו אותך ממנו) על חשבון המסעדה. אם היתה זו מסעדה בסלבדור דה בהייה, בסאו פאולו או בריו דה ז'אנרו, תמיד תצא מהרודיזיו שבע ומחוייך. באשר לעלות, זו לא תמיד תשמח אותך. רמת המחירים בברזיל דומה לישראל, ובשר איכותי הוא אף פעם לא עניין זול.
גריל ברזילאי
אוכלים טוב ושותים נהדר
לאחר יומיים בברזיל, סימסתי לאשתי: "התמכרתי לקאיפיריניה, תודיעי לעץ הליים שבחצר שהלך עליו כשאני חוזר..". ואכן, מאז חזרתי, זה הקוקטייל החביב עלי, ועץ הליים שבחצר פשוט לא עומד בקצב. קאיפיריניה הוא הקוקטייל הלאומי בברזיל ושותים אותו בכל מקום: החל מהמסעדות הכי מפונפנות בסאו פאולו, דרך הבארים באיפינמה ועד אחרון הקיוסקים הפזורים לאורך חוף קופקבאנה בריו. מרכיביו פשוטים: קשאסה, ליים, אבקת סוכר וקרח. הקשאסה (או אגווארדיינט) אינו זהה לרום. בעוד שהאחרון מיוצר לרוב ממולאסה, הקשאסה מיוצרת מקני סוכר. יש האוהבים את הקאיפיריניה שלהם עשוייה עם וודקה, ואז היא נקראת קאיפיוודקה או קאיפירוסקה. לליים אין תחליף או כמעט ואין. פעמים רבות ניסיתי לעשות קאיפיריניה עם לימון, אבל זה פשוט לא זה. יחד עם זאת, יש לי תגלית: ניתן להשתמש בלימונקווט וזה מעולה! בחלק מהבארים בישראל מכינים קאיפיריניה עם לימונדה, דבר המבייש את המשקה המפואר הזה. אל תתפשר על קאייפיריניה העשוייה עם ליים טרי, וגם אתה תתמכר כמוני...
קאיפיריניה
חוף קופקבאנה בריו הוא חוף מדהים: רצועת חול אינסופית ברוחבה, טיילת מקסימה, כדורעף חופים, ובחורות משגעות בחוטיני. אם תפתח חיבה מיוחדת לקאיפיריניה, ישנה סיבה טובה נוספת לרדת לשפת הים: לאורך הטיילת פזורים קיוסקים במרחקים קצובים. עשה לעצמך טובה, צא לטיול של אחר הצהריים על החוף, ועל מנת לצנן את הגוף מהחום והמראות המשגעים, עצור בכל קיוסק והורד כוס קאיפיריניה. לא בטוח שתרצה לחזור למלון.
שפת הים בריו
