בתחילת הדרך היתה אימי ז"ל שלמדה אותי מהו אוכל טוב דרך התבשילים העיראקים שהיתה מבשלת לנו. עד היום אני מבשל אוכל עיראקי דרך הזיכרונות (מאמר הבישול בדה מארקר), מנסה ולא תמיד בהצלחה, להגיע לטעמים ולניחוחות אותם אני זוכר.

פול בוקוז, השף הצרפתי הידוע גרם לי להארה לגבי מהו מטבח עילי של שלושה כוכבי מישלן. מאז, ערכנו אשתי איריס ואני עשרות טיולי אוכל ויין ברחבי העולם, אבל פול, או פול! תמיד יהיה זכור כראשון...

לתחום היין התוודעתי דרך קורס טעימת יין צנוע שעברתי בכרמל מזרחי. בינתיים, ענף היין בישראל עבר מהפכת ענק, היינן הראשי בכרמל, אשר העביר את הקורס יצא לגמלאות וילדיו הקימו את יקב פלאם הידוע. מאז ערכתי מאות טעימות יין ביקבים בארץ ובחו"ל וטעמתי כמה מהיינות הגדולים בעולם, אבל אחד מהיינות הטובים ביותר ששתיתי היה כאשר בקרנו אשתי ואני באחד מכפרי בורגון. לאחר חצי יום של טעימות, מטושטשים מאלכוהול ומאהבה, טעמנו יין אשר הפיל אותנו מהרגליים, תרתי משמע. מה היה אותו יין ומה היה ייחודו? מעולם לא הצלחתי לשחזר, אולם יום מופלא זה יישאר חרות בזיכרונותינו.

גבינות היו תמיד מהמאכלים המופלאים בעולם מבחינתי, מגבינות העיזים העדינות והטריות של רוקמדור (Rocamadour) ועד גבינות העובש החריפות מונסטר (Munster) ורוקפור. התחלתי לגבן גבינות מסקרנות, ונשארתי בגלל האתגר. הכנת גבינות היא אחד מתחומי הבישול המורכבים ביותר, כיוון שהיא כרוכה בתהליכים ביולוגים וכימיים מורכבים הנמשכים על פני חודשים. מאות ליטרים של חלב טרי נדרשו במשך מספר שנים של ניסויים, כדי שאוכל להגיע לייצור של גבינת עובש כחול ראוייה. כיום אני מגבן סוגים שונים של גבינות (למאמר גבינות), כולן נחטפות ונאכלות על ידי משפחה וחברים....

איך משלבים עבודה עם אהבת אוכל? (לכתבה "במעמד צד אחד") העבודה לוקחת אותי למקומות שונים בעולם. מכאן הדרך ליקב אהוב או מסעדה ידועה, קצרה מאוד...(לכתבה "על גבינה וסיכונים" חלק 1 /חלק 2)

גם אהבתי לקראטה, בו אני מתאמן שנים רבות, מובילה אותי למקומות רחוקים ומרתקים (לכתבה "ביקור אצל הסנסיי"). אולם כדי לעשות דברים שאוהבים, לא תמיד צריך להרחיק לכת מהבית. ערב של הכנת בירה (לכתבה "הכנת בירה בבית") או בוקר של מילוי נקניקיות, יכול למלא אדם אושר...