כאשר פנה אלי אייבן סאדי מיקבי סיידי, שבסווארטלנד דרום אפריקה (Aben Sadie- The Sadie Family Wines, Swartland) כדי להתייעץ עימי לגבי שם עברי חדש ליקב שלו, נשמטה לי כמעט הלסת. מה לדרום אפריקאי נוצרי ולעברית?
יקבי סיידי נחשבים מהמובילים בדרום אפריקה, ויינותיו זוכים דרך קבע לציונים של מעל 90 ב- Wine spectator . אייבן, הינו מהיוזמים והדוברים הנלהבים של קבוצת ה- the Swartland Independent Producers, אשר חרטה על דגלה ייננות אחרת, כזו אשר מביאה לביטוי את הטרואר של אזור סווארטלנד. הקבוצה קבלה על עצמה כללים נוקשים, כגון: שימוש בשמרים טבעיים בלבד, אי הוספת חמיצות, טנינים או כל כימיקל אחר, חביות עץ ישנות ומגבלה על זני ענבים מורשים כגון השנין בלאן וזני עמק הרון.
The Swartland Independent Producers
אייבן הזמין אותי לפסטיבל השנתי של הקבוצה אשר נקרא "מהפכת סווארטלנד" - The Swartland Revolution. האירוע הינו חגיגה של יין, מוזיקה ואוכל. זוהי הזדמנות מצויינת לטעום את יינות סווארטלנד של חברי הקבוצה. טעמתי שם יינות נפלאים, אולם אלו שריתקו אותי ביותר היו יינות העשויים מענבי השנין בלאן. אחד מהם- 2011 Paardebosch Wines Chenin Blanc Shani , אשר אני מצטער כי לא הבאתי ארצה עוד כמה בקבוקים ממנו. היינות הדרום אפריקאים הטובים מזן זה שטעמתי, מפגינים בשלות, גוף מלא, מורכבות ואורך מרשים.
The Swartland Revolution
בראשית היה השנין בלאן
שנין בלאן הינו עדיין הזן הפופולרי ביותר בדרא"פ, אשר נקרא שם גם Steen. הוא הובא לארץ זו כנראה כבר במאה ה-17 על ידי ההוגנוטים (פרוטסטנטים צרפתים, אשר נרדפו בצרפת והגרו כתוצאה מכך). במשך עשרות שנים, עשו ממנו יין חצי יבש, נטראלי כמעט בטעם, וזול שכבש את השווקים. רק בסוף המאה העשרים, כמה מומחי שנין בלאן מקומיים החלו לייצר יינות רציניים מזן זה, בעיקר מענבים שגדלו בכרמים זקנות הגדלות בטרואר מתאים. חלק מיינות אלו כובשים כיום את צמרת השנין בלאן העולמית.
שנין בלאן הוא ענב, שמפיקים ממנו יינות מגוונים מאוד. הוא משמש לייצור יינות מבעבעים, יינות קינוח אלגנטיים ויינות שולחן יבשים עד פריכות. שנין בלאן הוא הזן הלבן העיקרי באנז'ו וטוריין, שני מחוזות משנה בעמק הלואר שבהם הענב משגשג זה מאות שנים. יינות אנז'ו הם במיטבם כשהם יבשים וניכרים בהם טעמים וניחוחות של חבוש, תפוח ואגס. לעומתם, יינות מסביבות וובריי בטוריין, הם בעלי אופי יבש למחצה (אוף-דריי) וניחנים במאפיינים מובהקים של פרחים ודבש.
בבצירים טובים באמת משאירים הכורמים אשכולות על הגפנים כדי שיפתחו בוטריטיס, הרקב האציל שבעזרתו מופקים כמה מיינות הקינוח הטובים בעולם. הטובים שביינות הקינוח האלה משתפרים עם הזמן ויכולים להשתמר גם 100 שנים ויותר. אחד הדברים שעושים את השנין בלאן למוצלח וורסטילי כל כך, היא רמת החומציות הגבוהה שלו. בזכות זה אפשר לקבל ממנו יינות רעננים ופריכים, לצד יינות קינוח כבדים.
אז מה אם כן הקשר בין אייבן סיידי מסווארטלנד דרום אפריקה לעברית, ואיזה שם תנכי בכוונתו לתת ליקב שלו? אייבן הינו בחור עם תפיסת חיים מעניינת. לטענתו, האלוהים הוא זה שנתן לנו את הקרקע, ולכן מופרכת בעיניו טענת הבעלות שיש לרבים מאיתנו על קרקע. זו הסיבה שברצונו לשנות את שם היקב שלו, כך שיבטא יחס זה לקרקע. מהי המילה בעברית ל"ארץ חדשה" או "ארץ בתולית"? הוא שאל אותי. "בראשית" אמרתי לו. "זה השם שחפשתי זמן כה רב" אמר אייבן. "עברית היא השפה של The Living Word ולכן אקרא ליקב שלי בעברית." אייבן מאמין בתנ"ך כספר הספרים והיה שמח אם יכול היה לקרוא אותו בעברית, שפת המקור וכך להבין אותו טוב יותר.
אייבן סאדי ביקב
טעמתי את יין הדגל שלו Palladius Swartland (בציר 2010 קיבל ציון של 93 ב- Wine spectator) בלנד של שנין בלאן וזנים נוספים כגון מורסאן, רוסאן וויונייה. היה זה יין עוצמתי ומורכב, עם טעמי אגוזים וחמאה ובעל אורך מרשים. יין מופלא. כמו כן טעמתי את תוצאות הפרוייקט החדש שלו של יינות כרם יחידני מגפנים זקנות, עליהן הוא נלחם מול הכורמים, כדי שלא יעקרו אותן. אלו יינות מורכבים ומאוזנים.
יינות משפחת סאדיי
שנין בלאן כחול לבן
כשחזרתי ארצה, התאוותי לטעום שנין בלאן ישראלי. מסתבר כי כמה וכמה יקבי בוטיק עושים יין זה, כגון: סוסון ים של זאב דוניה (אשר גם פגש את סיידי אייבן בדרום אפריקה ואף הביא עימו לטעימה את השנין בלאן שלו), צ'ילאג, פלטר, אסף, מדבר וציון. אף אחד מהיקבים הגדולים אינו עושה שנין בלאן.
שוחחתי עם גבי סדן מכרם שבו, אשר שמעו של יין השנין בלאן שלו יצא למרחוק. מסתבר כי כרם השנין בלאן ממנו הוא בוצר את היין הינו קטנטן, כ-7.5 דונם, ממנו הוא עושה כ-3500 בקבוקים. הכם ניטע ב-2007, באותה שנה בה יצא לשוק היין הראשון של סוסון ים- ג'יימס. הסיבה לנטיעתו היא שבאותה עת הוא גם נטע את כרם הסוביניון בלאן שלו, וחיפש זן אשר ידוע כי דורש תנאי גידול דומים.
גבי סדן וזאב דונייה
הבציר הראשון- 2009 היה יין מוזר: לקח לו שבוע להתחיל לתסוס ושנה שלימה לסיים את התסיסה. עד כדי כך ממושכת היתה התסיסה, שיין 2010 כבר נכנס לתסיסה במקביל. זה היה יין אקסצנטרי כל כך, שהוא פחד להוציא אותו לשוק. מסביב ליין נוצר באז והא אזל מהשוק תוך 5 חודשים. אף יין 2010 אזל תוך חודשים ספורים. בימים אלו יצא לשוק בציר 2011. לדבריו, שנין הוא זן "לא ארומטי" כמוהו גם השרדונה (בנבדל מהגוורצטרמינר למשל). אפשר לייצרו בשתי דרכים שונות: יינות צעירים ובעלי אופי קליל או לחליפין ניתן לתת לשנין להתפתח עד כמה שאפשר לפני הביקבוק, כדי שהיין יעבור את טעמי שלב התסיסה ויבנה עושר ומורכבות. גבי בחר בדרך השנייה. מסתבר כי גם אייבן סיידי וגם גבי סדן בחרו ללכת בדרך דומה, אף כי דרך זו שונה מאוד מהמקובל, אף כי אינם מכירים זה את זה והם פועלים בטרואר שונה. ראו טבלה זו שמדברת בעד עצמה:
