האם יש אירוע יותר מסורתי ומושחת מתה מנחה בריטי המוגש במפוארים שבמלונות לונדון? בתפריט מצויים 17 סוגי תה לבחירה. הטקס מתחיל בחציית הסקונס לשניים, מריחתו בשכבה עבה של clotted cream ולאחר מכן בשכבה של קונפיטורה. מעולם לא טעמתי מעדן נימוח ועשיר מזה.

זו הייתה חתונת הכסף של אשתי ושלי, כך שנתתי דרור לדמיוני, וחופש לארנק שלי ליצור עבורנו את החופשה האולטימטיבית. הזמנתי לנו סוף שבוע במלון נופש מפנק בכרתים, אשר נחשב מהאתרים היוקרתיים ביוון. בסדרה של תכתובות קדחתניות עם המלון ארגנתי פרחים ושמפניה בחדר, חבילת טיפולים וארוחת ערב רומנטית. מחלקת ההזמנות של המלון התמסרה לחלוטין לגחמותי

"יין קינוח? לא, זה לא מתאים לי, אני מעדיף יבשים". זו היתה התגובה השגרתית שקבלתי מצד חברים, כשספרתי להם על חוויותי מטיול יין ואוכל באלזאס. דרך ארוכה עברנו בישראל, מיינות הקידוש המתוקים (ולרבים מאתנו – "יינות הפטישים" הצבאיים) ועד ליינות היבשים. כיום רובנו נעדיף יינות יבשים, ועדיף אדום. ובכן, אני עומד כעת לבצע את הבלתי אפשרי כמעט – לנסות להקסים אתכם

אצלנו במשפחה יש ויכוח רב שנים. בעוד שגיסי ואחותי מצדדים בסגנון טיול של "לאן שלוקחות הרגליים" אשתי ואני גורסים שטיול טוב מתחיל בעבודת הכנה טובה. מכיוון שעבודת ההכנה שלי לקחה אותי היום להליכה מתישה ברחובות מדריד, התחלתי לראות את הצדדים החיוביים שבגישה השנייה....

האם ידעתם, שקרנבל מספר שניים בגודלו בעולם, אחרי הקרנבל בריו, מתקיים בטנריף? אלפי איש, עוברים בסך בתחפושות מרהיבות ומושקעות. משאיות הנושאות תפאורה כבדה ועליהן מלכות הקרנבל בתלבושות ענק נוצצות, קבוצות רקדני סלסה, ותזמורות של עשרות נגנים עוברים במצעד שפשוט אינו נגמר. מה מניע את שיגעון ענק ההיקף הזה הנמשך כעשרה ימים במחצית פברואר כל שנה?

צ'לסי הינה בחורה שחורה בת שלושים ושמונה אשר גרה בעיר עוני בפאתי קייפטאון. עיסוקה הוא בניקוי ראשי כבשים מהעור והפרווה העוטפת אותם, באמצעות שריפתם, כדי שאפשר יהיה לאחר מכן לבשלם כמאכל לעניים. לצורך כך היא נאלצת לשבת כל היום ממש בתוך המדורה שבוערת בחזית הפחון בו היא גרה. עשן כבד וריח חריכת עור כמעט בלתי נסבל אפף אותה ואת סביבתה

אלסנדרו שביקר לאחרונה בישראל, התחיל לעסוק בענייני פיצה כבר בגיל 14. במהלך היום הוא למד בבית ספר לבישול ובערבים, עבד במשלוחים בפיצרייה הכי טובה בעיר מגוריו, אשר באמצע הדרך בין נאפולי לרומא. בין משלוח אחד למשנהו, צפה אלסנדרו במכיני הפיצה, ביקש לגעת בבצק, והתאהב במגע ראשון, ומאז לא נרפא. ....

בסרטו של הקומיקאי, בילי קריסטל "תעצרו את העיר, אני רוצה לרדת!" משתתפים שלושת החברים בריצה המפורסמת כשבעקבותיהם שועט עדר שוורים. מי אם לא בילי קריסטל מוצא את עצמו באוויר, לאחר שקרני השור חפרו בעכוזיו והטיסו אותו למרומים. לא לחופשה מסוג זה פיללנו, כשנחתנו בבוקר נעים של קיץ בפמפלונה שבצפון ספרד. ישבני היה יקר לי, ולא היתה לי כוונה להפקירו...

היה זה ערב פריזאי קר, ימים ספורים לקראת כריסמס. הגחתי אל הרחוב מפתח תחנת המטרו של סן מישל, ברובע הלטיני, לאחר טיסה מתל אביב. לא ציפיתי להרבה. לפני שנים, בביקור האחרון, הגענו למסקנה שפריז היא אמנם מקסימה, אך הבנו כבר את הקונספט. הבטתי סביב וההתרגשות גאתה בי. זה היה הרגע שחשתי שסוף שבוע זה עומד להיות שונה לגמרי מהצפוי.

כאשר רק פתח ז'אן סולפיס את מסעדתו בוואל ת'ורנס (אתר סקי מהמובילים באירופה, הממוקם באלפים הצרפתיים) והסועד הראשון בקש ביצה רכה, ז'אן בישל אותה כמקובל 3 דקות בדיוק במים רותחים, והגישה לאורח. הצרפתי המקומי, בז'קט טוויד חום וגס, דחה את הביצה מעליו, הטיח את המפית המעומלנת בשולחן ויצא בכעס מהמסעדה. "כך לא עושים ביצה רכה" הוא הפטיר עם צאתו.

לפני הטיסה לאטליה, עברתי על כל הכתבות שאספתי במהלך השנים על מסעדות רומא (אני אספן נמרץ של חומר רקע על יעדים נחשקים בחו"ל). המאמרים שמצאתי, שבחו וקלסו בהתלהבות את המטבח הרומאי הפשוט והמסורתי. להפתעתי, לא מצאתי אף כתבה בעברית על מסעדות גורמה ברומא! סיפור על חובב אוכל שבא לחפש את המלוכה אצל המלכים ולבסוף מצא אותה אצל האתונות...

המאכלים האופייניים של אזור סבואה, בה שוכנת קורשבל ואתרי הסקי שלה, אינם מפונפנים כלל. זהו מטבח המתאפיין בהתאמה למזג האוויר הקשה השורר באזור במהלך החורף הארוך, בו הכפרים מכוסים שלג. רבות מהמסעדות באזור קורשבל הינן מלכודות תיירים מתוחכמות המגישות אוכל בינלאומי יקר. לאחר יום סקי מתיש, אין כמו לשבת במסעדה חמימה המגישה ארוחה נהדרת. להלן הרשימה....