במקומות רבים בעולם שבהם ייצור גבינות מסורתיות, כמעט נכחד עם המעבר לייצור גבינות באופן מתועש, מושקעים תקציבים רבים כדי לעודד את שימור המסורת. לגבינה הצפתית בישראל היסטוריה מפוארת אולם ייצורה מצוי בדעיכה והיא עלולה להיכחד.

מהו המאכל הכי נפוץ בעולם? אולי כופתאות. כל תרבות והכופתאות שלה: רביולי, קרפלך, חינקלי, מאנטי, דושפרה ועוד ועוד. אבל מהן כופתאות הבשר הטעימות בעולם? כמו בשאלה היכן מגישים את החומוס הטעים בתל אביב, כל חובב אוכל ישבע באמו על הכופתאות הטעימות ביותר שאכל. ובכן, לאחר שטעמתי כנראה את רוב הכופתאות שיש לעולם להציע, יש לי בשורה.

התנ"ך לא מגלה לנו הרבה אלו גבינות אכלו אבותנו. יצאנו לחקור ולגלות את הסוד..

כיצד ניתן לקבל משב ניחוחות של ווייטנאם מבלי לעלות על המטוס? משתתפים בקורס בישול ווייטנאמי בנמל תל אביב

כשארזתי את המזוודה לקראת הטיסה לגיאורגיה, הביטה בי אשתי בקנאת מה ואמרה: "אוף, כמה שהייתי רוצה להצטרף אליך ולאכול מגרולי, אצ'רולי ואימרולי מקוריים!" מה? שאלתי בהפתעה, אני לא אוהב שמציגים אותי כבור בנושא אוכל. וחשדתי אף שאולי היא בעצם מהתלת בי, ומדובר בבדיחה על חשבוני...

היא סיימה תואר ראשון במשפטים באוניברסיטת ת"א, התמחתה בנדל"ן במשרד עו"ד תל אביבי מוביל, עשתה תואר שני במשפט בינ"ל תוך כדי עבודה במשרד עורכי דין הנחשב בין עשרת הענקיים בבריטניה, אך היום היא מייצרת שוקולדים ופרלינים מופלאים

סטייקים כחול-לבן הוא עניין בעייתי מעט. מסיבה כזו או אחרת, הלשון שלי טרם הגיעה לסיפוקה הבשרי בארץ הקודש. מדוע ארץ שמתקופת התנ"ך השתבחה ב"פרות הבשן" (ספר עמוס) אינה מצליחה ליצור סטייק עסיסי ואיכותי? יצאתי לחקור את מסתורי הסטייק הישראלי?

זה התחיל לא ממש נעים. התלוננתי שהורידו מתפריט היינות של אל על את ההייטסוויין של יקבי רמה"ג, היין החביב עלי בטיסות. המטשטש הרשמי, שבאמצעות טעמו המופלא גלשתי באופן נינוח כל כך מהמתוקים של המנה האחרונה לזרועות השינה הטובה.

יש לי מין פטיש כזה לנקניקיות. אם נניח אני נכנס למסעדה שבתפריטה מופיעות נקניקיות, חזקה עלי שאזמין את המנה. אשתי לפעמים משתגעת ממני: תראה איזו מנה נפלאה יש להם פה בתפריט, למה אתה מזמין שוב נקניקיות? אבל אני בשלי: את מנת הנקניקיות הזו בבקשה!

מערכת היחסים הטעונה שלי עם דגים כבושים החלה כשהייתי ילד. אבי, ממוצא מזרח אירופאי, היה חובב דגים מלוחים מושבע. השכנה הפולניה פינקה אותו מפעם לפעם בחתיכת דג מלוח שהכינה בעצמה. לדג זה היו עוצמות ריח של עשרות כוח סוס. כאשר אבי היה מוציא אותו מהמקרר, כל המשפחה היתה מדירה את רגליה מהמטבח.