זה התחיל לא טוב
יש לי שני תחביבים שמתחרים חזק על הזמן הפנוי שלי: יין וקראטה. כאשר הם מתנגשים, כפי שזה קרה לי לפני יומיים בשיקאגו, זה מתכון לצרות. חבר מקומי, יהודי אמריקאי הזמין אותי לטעימת יינות כשרים שלוותה בארוחה. באותו זמן, התקיים אימון קראטה עם חברים מקומיים שרציתי להשתתף בו. מה לעשות שחוקי מרפי קובעים שהדברים הטובים תמיד יתקיימו במקביל? החלטתי שאני מוותר על האימון לטובת הטעימה, דבר שסכסך את האונה הימנית שלי עם האונה השמאלית בצורה רצינית והביא אותי לטעימה במצב רוח קרבי. חמתי עלתה להשחית, כאשר התברר שהטעימה נדחתה בשעה ובעצם יכולתי לעשות אימון ולהגיע אחר כך לטעימה. הערב התחיל על רגל שמאל.
יינות כשרים באמריקה
שוק היין הכשר בעולם גדול מאוד וצומח בקצב של כ-8% בשנה. לא כל הצמיחה הזו משפיעה על תעשיית היין בישראל, כיוון שרק כ-50% מהינות שנמכרים בארה"ב מיובאים מישראל. והנה הפתעה: רק כרבע מצרכני היין הכשר הם יהודים. יש צרכנים גויים שאפילו לא יודעים שהם שותים יין כשר. החברה שחולשת על רוב יבוא ושווק היין בארה"ב היא Royal Wine Corp שבבעלות משפחת הרצוג, אשר גם מחזיקה ביקב הרצוג הקליפורני. החברה מייבאת יינות כשרים מצרפת, איטליה, ישראל, ניו זילנד ארגנטינה ועוד. גבריאל גלר, שהנחה את הטעימה, הוא מנהל קשרי לקוחות של החברה. גבריאל, יהודי שוויצרי במקור, שבילה כמחצית מחייו בישראל, יצג יקבים ישראלים בחו"ל ואף הפעיל חנות יין בירושלים מנהל כיום גם דף פייסבוק מצליח בתחום היין הכשר.
גבריאל גלר
דרשה לחימום הקנה
התארחנו במסעדת EVITA הארגנטינאית הממוקמת בשיקאגו. בעל המסעדה פתח את הארוחה בתשבחות רבות לשף החדש שלה, שנראה ילדון שזה עתה סיים תיכון. בעל המסעדה סיפר בגאווה על טכניקות הבישול המורכבות שמיישם השף ועל חומרי הגלם המעולים בהם הוא משתמש. הזלנו ריר.
תפריט הארוחה
אחריו, מארגן הערב נשא דרשה ארוכה המתבססת על מסכת 'חולין'. סכרתי פי מים. מה אני יודע? אולי זוהי הדרך המקובלת לפתוח טעימות יין במגזר הדתי? מבטו המופתע של ידידי, הלסתות השמוטות של חבריו לטעימה והתרדמה שאפפה לפתע את השולחן הראו לי שהיתה זו יוזמה לא מוכרת ולא ברוכה מבחינתם.
המארגן נושא דרשה, הטועמים שקועים בטלפון
מה בין יין כשר רגיל ו"מבושל"
ואז החלו לזרום כוסות היין אשר שיפרו באחת את האווירה העכורה אליה שקעתי, כשנראה היה שטעימה זו יורדת למעמקים שאין מהם עלייה. וכאן אולי צריך להגיד כמה מילים על יין כשר. כתבתי "כמה מילים" והתכוונתי לכך. זהו עולם ומלואו, שגם אם הייתי מבין אותו לעומקו, קצרה היריעה. הדת היהודית מחמירה מאוד עם משקאות המבוססים על ענבים מותססים. הסיבה לכך היא הרצון להבדל מטקסים דתיים של פגאנים ודתות אחרות שהיין הווה בהן רכיב חשוב. יין כשר יהיה כזה שכל תהליכי הכנתו (משלב סחיטת הענבים ועד הבקבוק) בוצעו על ידי יהודי שומר שבת. כמובן, כל רכיב שמתווסף ליין חייב להיות כשר. חלק מהיינות עוברים תהליך של פיסטור ומשווקים כ"יין מבושל". תהליך הבישול קצר ומהיר על מנת לגרום נזק מינימלי ליין. הצורך בתהליך זה נוצר כיוון ששיין הנמזג לכוס על ידי אדם שאינו שומר שבת הופך ליין נסך שאסור לשתייה. מסעדות רבות מעדיפות לקנות יינות מבושלים, כיוון שלעיתים המלצרים בהן אינם יהודים שומרי שבת. נטען כי יינות מבושלים אינם יכולים להתיישן ולכן, יקבים רבים מיישמים את תהליך הבישול רק על הסדרות הנמוכות שלהם. עם זאת, טעימות עיוורות הוכיחו שקשה מאוד להבדיל בין שני סוגי היינות, לפחות לפני שנכנסו לשלב היישון. היין הכשר יישא תמיד תעודת הכשר הרשומה על תווית הבקבוק ושנחתמה על ידי הרב שהיה אחראי על תהליך הכשרות מתחילתו ועד סופו. באשר ליקבים בישראל, בעוד שההיגיון הכלכלי מורה על יתרונות היקב הכשר, הרי שהיצרן יאלץ לשלם על כך מחיר אישי. אולי הוא ירוויח יותר כסף, אך לשם כך יהא עליו להתנתק כליל ממגע עם יינותיו, כאשר אפילו המפתח ליקב שהוא הקים, יימסר לידיו של משגיח הכשרות. לאחרונה, ניתן לזהות מגמה המסתמנת בשוק הישראלי. כאשר יקב מגיע לגודל מסוים, הרי שההיגיון הכלכלי מכתיב ליקב להפוך לכשר. כך עשו יקבי קסטל, צרעה, בזלת הגולן, בן חיים, קדש ברנע, מוני ועוד.
הטעימה
אז מה תשתה אמריקה לחג?
כמעט כל היינות שנטעמו היו מצויינים. לא אפתיע איש אם אספר שנהניתי מאוד לטעום את קסטל C בטעימה, אולם רוב היינות שנטעמו יוצרו דווקא מחוץ לישראל. להלן כמה מהמוצלחים שביניהם:
Grandes Perrieres Sancerre Blanc 2018
מינרלי, לימוני ופריך, אך בעל עומק מוגבל. ציון 89
Domaine du Castel Blanc du Castel 2017
נפלא. עמוק ורחב. גוף מלא, חמאתי ושמנתי. סיומת ארוכה. ציון 93
Capcanes La Flor de Flor de Primavera Montsant 2015
ריחות של דובדבנים, גרגירים שחורים, מחניף. גוף בינוני, סיומת נאה. ציון 91
Chateau Soutard Saint Emilion Grand Cru 2014
ריחות ארציים, עור, פירות אדומים. יין מורכב, רחב, סיומת נאה. ציון 93
Herzog Cabernet Sauvignon Trestle Glen vineyard 2016
מתפוצץ מפרי, רחב, עמוק, גוף מלא. קליפורניה בהתגלמותה. ציון 92
Terra Di Seta Assai Gran Selezione Chianti Clasico 2013
פלפל שחור ומעט מנטה. עמוק ושרירי. סיומת ארוכה. יין מורכב. ציון 93
Chateau Malartic- Lagraviere Pessac- Leognan 2016
האף מבטיח מאוד: מורכב ועוצמתי, הטעם מקיים קצת פחות. ציון 92 WS 91, RP 92
יין ה-Pessaac-Leognan
ההנחייה של גבריאל גלר היתה מצויינת ונתנה מענה לידענים שבטועמים וגם לפחות מבינים. רק עם אחת מהטועמות הוא התקשה מעט. כאשר היא מצאה טעמי גויאבה בסנסר, הוא חייך אליה בחיבה. אולם כאשר מצאה טעמי גויאבה גם בסנט אמיליון, בקיאנטי קלאסיקו בקברנה הקליפורני ובעצם באיזה יין לא? הוא נאלם דום.
שנדבר קצת על האוכל? ואולי לא? מדוע לדבר כשאפשר לשתוק? נגיד רק שהמסעדה לא עשתה מאמץ להתאים את האוכל ליין. לעיתים נראה היה אפילו שנעשה מאמץ כדי שלא יתאים. השף הצעיר והמבטיח עוד יעלה אולי לגדולה, אך בינתיים נעליו גדולות עליו.
סיפור לא נעים
מבין כ-20 משתתפי הטעימה, הייתי היחיד שלא חבש כיפה. שלא יהיה ספק לאף אחד מכם, המשתתפים הבחינו גם הבחינו בפרט זה והוא לא היה חסר משמעות בעיניהם. זוכרים את המארגן, שנשא דרשה בתחילת הערב? ובכן, במהלך הארוחה הוא הסביר לשכני לשולחן איזו שהיא הלכה דתית שכנראה נגעה אלי, כיוון שהוא חייך אלי חיוך מרגיע. יתכן והיה זה חוסר העניין שלי בו ובדברים שעליהם דיבר ויתכן שהיו אלו כבר ערפילי האלכוהול שעשו את שלהם, אולם לא ייחסתי חשיבות רבה לדברים שאמר ולא ירדתי לעומקם.
זו היתה טעות, כיוון שבמידה והייתי מבין, יכול להיות שאחד מאיתנו לא היה מסיים את הערב על רגליו. במחשבה שנייה, אולי לא היתה זו טעות, כיוון שבמצב הרוח שבו הייתי לאחר שאימון הקראטה התבטל לשווא, אולי עדיף היה שלא הבנתי מה אמר. למחרת, סיפר לי ידידי למה התכוון הבחור בדבריו. מסתבר שקיימת הלכה בדת היהודית שאומרת שכאשר יהודי כשר מוזג יין כשר לכוס כשרה, אשר שתה ממנה חילוני לא כשר, נוצר קשר דרך זרם היין, בין שאריות היין הלא כשר בכוס (כיוון ששתה אותו חילוני, דבר שהופך את היין ללא כשר) ליין הכשר שבבקבוק. זרם זה מזהם את כל היין שבבקבוק הכשר ואי אפשר עוד לשתותו.
ומה עם כח המשיכה של כדור הארץ, שלא מאפשר ליין לטפס במעלה הזרם? הקשתי. חברי התרחק שני צעדים אחורה, כי ראה שהסיפור הזה לוקח אותו למקום לא טוב, אבל לא יכול היה לעצור את עצמו מלספר את הבשורות הטובות: מארגן הערב סיפר להם בהתרגשות שחקר בכתובים ומצא, שמכיוון שנותרו בכוס שלי רק טיפות מעטות, הרי הן בטלות בשישים ולא יזהמו את היין של כל הטועמים מסביב לשולחן. זה השלב בו עלי לקחת נשימה ארוכה, ואז עוד אחת כדי להירגע ולא לרצות לרוץ בחזרה למסעדה כדי למצוא את הבחור ולבטל אותו בשישים.
ובכן, זו אחת הדרכים בה יהודי אמריקה בוחרים את היינות שיעלו על שולחנם בחג הקרוב ואתם צריכים לשמוח שהייתי שם כדי לתעד זאת עבורכם. חג שמח!
